תאריך יצירה: יום ו’, 2013-05-03

עץ של שירה
מילים במקום עלים
שורות כענפים
על ענפי השורות תלויות המילים ומתנדנדות ברוח
כמו פרפרים רטובים שבקעו מהגולם

מותחים כנפיים ומפשירים בשמש

שתולה על פלגי חול
זה מושך כלפי מטה
ההוא מושך מעלה
ובדיוק בדיוק באמצע

שם זה נשבר

ומילים חדשות וזרות כמו עלים צעירים באביב
ימלאו את המרחב במשבים קרירים של בוקר
ויום שלם הן עשויות לבהות בדלת מתכת אפורה
עד שכמו קסם יפתחו מהן פרחים סגולים זוהרים

וכל מילה לעצמה זרות לא מכירות
אחת את השניה
אבל שתי מילים שצומחות מתוך אותו גבעול

אין להן ברירה אלא להיות חברות

את מכניסה זן חדש למערכת
את אף פעם לא יודעת מה יקרה
איך הוא יתקבל ומה תהיה ההשפעה
האם ילטף בקלילות את ענפיהם העבים של העצים העתיקים
או יחנוק את הגזעים הכבדים והעייפים
את השורשים הצפופים, הדחוקים
את אלה שכבר נס ליחם
–
רשתות צפופות ומסועפות מעבירות מידע מענף לענף לענף
טבעות היקפיות הולכות ומצטברות כל זמן, כל הזמן עוד
בצמיחה איטית וקבועה שאין לעצרה

במעבה יער המידע אני הולכת לעיבוד

לחיות כמו צמח הייתי רוצה,
כמו שעץ רק צומח והוגה,
להיות כל הזמן קשובה למזג האוויר ולעונות השנה,
לאור ולחושך הגון,
לשמיים זרועי כוכבים ולסהר,
לגשם, לרוח ולקרה,
לשלג ולכפור.
את עונות השנה אני אוהבת,
מפני האדם יראה.
בלי גג הייתי רוצה להיות מסוגלת לחיות
ובלי קירות.
אני מעריצה את סיבולת הצמחים.
הם סובלים.
סיבולת אין פרושה להחזיק מעמד בלי לסבול.
קחו אותי אליכם.
הניחו לי להתחיל בכך שאהיה אדמה,
תנו לי לחוות מה יצא ממני,
כיצד אתחיל לנבוט,
לאיזה זן אני שייכת.
אני חפצה לשוב אל הידע הגדול.
אחות פטרייה, אח עץ,
אני מוכנה להיות טחב.
אני מוכנה להיות.
(מתוך ‘הפרפר חוצה את הכביש’ \ אוה קילפי)

שמעתי פעם
או ראיתי פעם בסרט
קריין במבטא אנגלי מדבר על עצים
כל כך יפה הוא דיבר! כל כך מרשים