27/10-3/11
אמנים משתתפים: חנאן אבו חוסיין, רונן אידלמן, Homesick(כוריאוגרפיה: איריס ארז, רקדנים: אסף אהרונסון, אופיר יודלביץ’, תמי ליבוביץ’), אסף אהרונסון ואמלי קומבט, נעה ארד-יאירי, יעל בלבן, איתי בן נון, יהודה בראון, גיא ברילר, מוחמד ג’אבלי, גברי גיא, “טפט”- ביניה רכס ואביעד אלברט, מיכאל ז’ופרנר, לביא זיטנר, צבי טולקובסקי, יובל יאירי, מתן ישראלי, נועם כוזר, עירית מנור,אליעד לנדאו, פורת סלומון, עדי סנד, שניר קציר, קרקס שבזי – אמנון ברי ונתנאל גולדברג, חיה רוקין, חן שפירא.
קונספט ושידור : גיא ברילר
אוצרות: גיא ברילר ויובל יאירי
“הזיכרון של המרחב – או השיכחה שלו – מהדהדים דרך השנים שחלפו מאז שנעקרו המוקשים וגדרות התייל אל הימים האלו כאן ועכשיו
ובוחנים את היכולת שלנו לקיים חיברות או מקום של כל אחד, קצה מרוחק וקוטבי של אותם ההדים של מקום של אף אחד.”
(מתוך “הסבר פניך- המדריך הרישמי לנומנסלנד” פרק ג’ )
“בקרו בנומנסלנד” הוא אירוע המתרחש בדרך אל ובתוך רצועת אדמה צרה הסמוכה לחומות העיר העתיקה בירושלים, גבולות המרחב חופפים לשטח ההפקר שהתקיים שם בין השנים 1949-1967.
כהכנה לאירוע הוזמנה קבוצה של אמנים מתחומים שונים (אמנים פלסטיים, פרפורמנס, מחול, שירה, צילום ועוד) ליצור עבודה שמתקיימת כתהליך במרחב שהוגדר כנומנסלנד.
בהזמנה לפרוייקט הודגשה העובדה שהבקשה היא לקיים תהליך אמנותי ולא להביא תוצר אמנותי, הבחנה חשובה שמעידה על העתיד להתרחש:
הקהל מוזמן לפגוש את העבודות הנוצרות למקום תוך כדי יצירתם-להבדיל מהמצב הסביר שבו אנו מוזמנים “לרגע שאחרי הסיום”- הזמנה שמכוונת למבט אל שדה של אמנות שההתרחשות והפעולה בו היא העיקר.
לצד האפשרות לפגוש את האמנים הפועלים בזמן אמת בגיאוגרפיה של נומנסלנד, אנחנו מזמינים את הקהל לפגוש אותנו באתר האינטרנט של הרשות העצמית
שמשדר את ההתרחשויות בווידאו בשידור ישיר רצוף וחי 24/7, בנוסף לעריכות וידאו מהשטח, מעקב ג’י.פי.אס, צילומי סטילס מהאירועים השונים וטקסטים.
אפשרות נוספת היא להגיע למיקלט 751 במוסררה ( ראה במפה) מיקלט השוכן בגבולו המערבי של נומנסלנד, שיתפקד בזמן האירוע כחדר-הבקרה של הפרוייקט
ויכיל עדויות המרכיבות מראה מצב כללי של המתרחש בשטח בזמן אמת.
“שטח הפקר” כמושג משפטי מכוון אל זיכרון של מקום שאינו מקום. מקום שהדיר מתוכו את נוככות האדם, או שסכנת הקיום בו עבורנו מובהקת. הכוחות שפועלים על המרחב ובה בעת יוצרים אותו (המוקשים הגדרות הצלפים, העימות והפחד)
מאיינים את החוקים הסבירים של השיח האנושי מלהתקיים ( בפרפרזה על דברי אבות: ובמקום בו אין אנשים אינך יכול להיות איש…) ובמובן אחר נותנים אפשרות לשאינו מושג להוות (היה איש). אפשרות ההווצרות של האחר המוחלט – שאינו בר השגה
במציאות הסבירה – מתקיימת בפוטנציאל הבסיסי של הגדרת מרחב כשטח הפקר. השוליים הפוריים תמיד של כל שדה שהוא מתקיימים באופן העז ביותר בנקודה דמיונית שמכילה את הגבול המוחלט בין שני שדות. בנקודה דמיונית זו מתקיימת
היכולת הגדולה ביותר לשינוי יסודי (שינוי פרדיגמה), יש בה את החופש הגדול להיות אחר. במובנים מסויימים המרחב הזה שבחרנו לשוב ולפענח אותו דרך הזיכרון האפשרי שלו, ולכנות אותו “נומנסלנד” בלשון הווה, מתפקד עבורנו
כמיכל לקבוצה של מבעים הבוחנים את גבולותיו של הסביר והידוע שלנו ואת ביטויו במרחב הציבורי של ירושלים.
שטח הפקר, מעבר להיותו מושג משפטי בין מדינות או הגדרה גיאוגרפית, משמש כדימוי של כל אותם מדורים בקיום שלנו שאינם ברי-שיח או מבט, אינם נוכחים. המקומות בהם האדם (האני) אינו צועד או שמכסה בהם את עיניו, תחומי התת- מודע, הטאבו ,הדת והחלום, לרגעים ואירועים מסויימים גם אותו תחום הניקרא אמנות. “בקרו בנומנסלנד” היא בה בעת הזמנה לסידרה של פעולות, מחוות, הופעות ואובייקטים אמנותיים במרחב מוגדר וספציפי לזמן של שבעה ימים, ולצד זה אפשרית לקריאה כבקשה ישירה וברורה מהצופה לבחון את אותם מרחבים סמויים מעין שמקיימים את הנומנסלנדים הרבים בחיי היומיום של כולנו באשר נהיה.
בקרו בנומנסלנד !
הפקה : עמותת מוסללה והרשות העצמית קישורים רלוונטיים:הרשות העצמית – נומנסלנדארצו של אף אחד – ניר חסון – הארץ
