ארוע כחלק מ “מתחת להר”- פסטיבל אמנות חדשה, עונת התרבות בירושלים / יולי 2012
כל הפרטים באתר של הארוע :
ב-68 התקדמנו קצת ופתחנו עסקים חוקיים משותפים. פתחנו באסטות של אבטיחים – שונה מכל מה שאתם מכירים, עם חפלות בערבית-מרוקאית ובערבית-ערבית בכל ערב. אנשים היו קונים אבטיחים, ובערב – חפלות, מוזיקה, שותים מיץ, בירה בבאב אל-עמוד. בכל הרחוב הזה, לאורך חומות העיר העתיקה, החבר’ה מהשכונה שותפים של פלסטינים, וכל באסטה – שותפות”… (ראובן אברג’יל, ממייסדי תנועת “הפנתרים השחורים”, מתוך אתר “התחברות”).
במסגרת פסטיבל “מתחת להר”- פסטיבל לאמנות ציבורית חדשה המתקיים השבוע בירושלים כחלק מעונת התרבות בירושלים, מקימה קבוצת “מוסללה” סככת אבטיחים פעילה למרגלות חומת העיר העתיקה ולמול שכונת מוסררה.
כשנפלו החומות בין ירדן לישראל בקיץ 67, השתנה בן יום אופיו של שטח ההפקר. האזור החוצץ בין שני צידי העיר הפך למרחב של מפגשים: מפגש בין מזרח ומערב, עיר עתיקה וחדשה, קו גבול אדום וירוק ועוד שלל צבעים ורעיונות.
בלא יד מכוונת, אישורים או פיקוח – המרחב קבע את כלליו וסדריו ובתהליך עצמאי הפכו באסטות האבטיחים למקום המפלט מחום הקיץ. מדי ערב, עם רדת החשיכה, נדלקו האורות על מתחם הבילוי שהשתרע משער שכם ועד לשער מנדלבאום. החאפלות בעברית וערבית שנמשכו לעיתים עד אור הבוקר כללו אבטיח עם גבינה מלוחה, מאפייה שפתוחה עד אור הבוקר, סחלב חם וטלוויזיות עם סרטי פעולה.
לחוויה הלילית הזאת היו שותפים כולם – עשירים ועניים, תיירים לצד מקומיים, חרדים וחילונים, יהודים וערבים, וכולם היו מרוכזים בעניין אחד – אבטיח על-הסכין, קר ומתוק. לאלו הנזכרים בחוויה מבזיק ניצוץ בעין, עד היום.
עד לסוף שנות השמונים כבר נסגרו כל הבאסטות: התמימות הראשונית התחלפה בחשדנות ועויינות, העירייה החלה לאכוף חוקים ותקנות, לחלק קנסות ולהסדיר את המרחב. אפילו לאבטיח הוציאו את הגרעינים. הבאסטות נשארו זיכרון נוסטלגי עמום…
הבאסטה “בין ירוק לאדום” נהגתה והוקמה כמחווה למפגשים רחוקים אלו. עבור התושבים שעוד זוכרים ועבור אלו המאמינים שבסופו של יום – האבטיח הוא אדום. אין כאן ניסיון ליצור שיחזור היסטורי-מדוייק וגם לא ניסיון להדחיק את המציאות הקשה והמורכבת של העיר, אלא תקווה שאם נחבר את כל המרכיבים המוצלחים של פעם עם הרבה יצירתיות ודמיון, אמנות ושמחה, אולי ניתן יהיה לכמה רגעים לדמיין איך היה יכול להיות כאן, איך עוד יהיה.
את הבאסטה מנהל קוקו דרעי – מי שהיה ממקימי קבוצת “הפנתרים השחורים”, היחיד מבין המנהיגים שעדיין גר בשכונת מוסררה. קוקו מזמין כל מי שחפץ מבני הדור שלא ידע את יוסף, לשמוע כיצד חיו פעם ועל מה נאבקו. סיפוריו וזכרונותיו הנחו אותנו לאורך תכנון הפרויקט.
הפרויקט כולו נעשה בהתנדבות על ידי מאות מתנדבים מכל העולם שנענו בין אם זה באמצעות האתר, חברים, ידע על הקבוצה או שלט שהוצב על הדרך שאמר “help needed”. כל המתחם הוא אקולגי – חממת אבטיחים שגדלו במים אפורים, אין שימוש בכלים חד פעמיים אלא ניתן פיקדון עבור כוסות וכלים ובסוף השימוש מוחזר הפקדון.
תכנון הבאסטה נעשה על ידי דוד בהר פרחיה, השרפרפים והבסטות נבנו בהתנדבות כחלק מפרויקט גדול שלווה בהדרכה והסברים. בתום האירועים יוכלו לקחת הנגרים המתחילים את פרי ידיהם הביתה.
קיר הבאסטה
לאורך החומה האחורית הגובלת במתחם כנסיית הנוטר-דאם יוצב אסמבלאז’ של יצירות אמנות ואובייקטים – קמיעות ומראות, אמנות גבוהה ונמוכה, צילומי ידוענים לצד קיטש ונוסטלגיה, הכל תלוי ללא היררכיה, אוסף אקלקטי של חפצים, מזכרות, תמונות וציורים. עבודות וידאו-ארט המתקשרות להווי המרחב בדרכים שונות, מפרקות ומרכיבות מחדש מציאות מרובדת.
לא חממה ולא בטיח/ שמוליק טוויג ועירית מנור
המים שבהם נעשה שימוש בבאסטה עוברים לשימוש חוזר בחממה, משקים שתילי אבטיח מזן “הרי אדום”. החממה מפתה כמו נווה מדבר מזוייף בין הקוצים, מזמינה להשתתף – לקחת נשימה מעל המים, לאמץ שתיל ולטמון באדמה.
חסה ומים/ רפרם חדד
עגלת שלושה גלגלים היא הרכב היחודי של אזור העיר העתיקה, משמשת להעברת סחורות וממכר בין הסמטאות הצרות והשווקים. הפעולה של רפרם שאובה ממנהג סורי של תקופת הרמדאן – בסוף כל יום מחלקים לצמים כוס מים קרים וקלח פריך של חסה, מחווה של נתינה בסיסית. העגלה תסתובב בין הבאסטה לשער שכם ותציע מדי ערב רגע של פשטות רוויה בלב ההמולה.
בשטח ההפקר ההיסטורי, בין קו גבול אדום לירוק, במרחב שעד כה היה שריד לשטח הפקר מוזנח, תסמן הסוכה אתר של מפגשים בין מזרח ומערב, צלילים וטעמים, שכנים ואורחים בערבי הקיץ של אמצע הרמדאן.
בתוכנית: מוזיקה וניגונים בעברית וערבית, סיורים מודרכים לשכונות קו התפר, מספרי סיפורים, עבודות אמנות ווידיאו, ובעיקר – חאפלת אבטיחים בערבים החמים (עם תום צום הרמאדן). את הבאסטה מנהל קוקו דרעי – ממייסדי תנועת “הפנתרים השחורים”, המתגורר בשכונה. קוקו מזמין את כל מי שחפץ, לשמוע כיצד חיו פעם ועל מה נאבקו. סיפוריו וזיכרונותיו הנחו אותנו לאורך תכנון הפרויקט. קישורים רלוונטיים: האתר של הבאסטה בין ירוק לאדוםכתבה על הבאסטה בעיתון הארץ
כמו אז: באסטת אבטיחים על קו התפר בירושלים- כתבה בynet
