תאריך יצירה:
אוקטובר 2012
“הציור שלך זה תפילה” אומר עובר אורח חרדי בזמן שפינטו מצייר.
“למה תפילה?”
“כי העירייה הפקיעה מאיתנו את המקווה שלנו – ואתה מחזיר לנו אותו, אשריך, צדיק”.
השתקפות הינה מוטיב חוזר בשני ציוריו של פינטו שצוירו כחלק מפרויקט מוסללה. ב”טהרה”, עבודתו החדשה על לוע”ח הציור במוסררה (רחוב הע”ח 18), משתקפים קירות המוזיאון ודפנות המקווה מעל רצפת בטון מבריקה ובעבודה קודמת, “גמ”ח אבטיחים” שצוירה בלוח הציור ברחוב הלני – היתה זו ערימת אבטיחים על גבי סירה אדומה שהשתקפו במי האפסים של ים.
בשני הציורים מתחברות שתי השתקפויות לכדי אחת, התמזגות של שני הפכים אשר עומדים כל אחד בשונות זה כנגד השני, מוחזרים מפני משטח אחד. המוזיאון, בית המקדש החדש, מתאחד עם ברכת הטהרה, בחיבור בין חול לקודש, בין קודש וקודש. הציורים על קירות המוזיאון של קלוד מונה ומארק רותקו מהווים רקע סימבולי, שני מייסטרים שמוזמנים להתארח ביצירה אך בכדי שהשתקפות עבודתם תקבל את מירב תשומת הלב. השולי כאן הופך לעיקר. שמעון מסביר: “לפעמים אני מתבונן רק בהשתקפות של ציורים. הולך למוזיאון ולא מרים את העיניים מהרצפה. בהשתקפות נוצר ציור חדש. זה מרתק אותי”. זהו גם אותו מיזוג שפינטו מקיים בחייו – אמן פעיל בשדה האמנות המקומי המקיים אורח חיים דתי. לא במקרה בחר את אחת מיצירותיו המפורסמות של קלוד מונה, הגשר מעל ברכת חבצלות המים, להיות במרכז הציור.
אם בעבודה הנוכחית ישנו מימד אישי מובהק, הרי שבעבודתו הקודמת, “גמ”ח אבטיחים” יש הסתכלות רחבה יותר, על מה שניתן לזהות כמצב האנושי. סירה תקועה במים רדודים תחת משא אבטיחים כבד, לא ברור האם לפני הפלגה או בעצירה כפויה. גם כאן המתח בציור נבנה על הנגדה – בין הירוק של האבטיח והאדום של הסירה, בין הרצינות שבבחירת הדימויים לקלילות ולהומור שמתקבלים לבסוף מן החיבור האבסורדי. כבר היה מי שכתב על פינטו שעבודתו היא כמו “גפילטע פיש ברוטב דג מרוקאי”.
פרויקט מוסללה מנסה לאפשר לציבור הרחב לצפות בתהליך הקסום שנקרא “יצירה” בשידור חי, ממש ברחוב מתחת לבית. בנסותי לתאר את המפגש האנושי שממנו עשויה היצירה תמיד ישאר רובד נסתר, סמוי בין הטקסט והחוויה עצמה. איך ניתן לתאר את טעמו של הקוסקוס שעדנה השכנה הכינה לנו? ותחת אלו מבין שכבות הצבע חבויות מילותיהם של אלו העוצרים לתהות על פשרו של המתרחש לעיניהם? בשתי הפעמים שבהם יצא לנו לעבוד יחד (שמעון ומתן) הסכמנו בינינו שעבודת השם ועבודת אמנות הן אותו הדבר ובאותה נשימה הן שני הפכים המשלימים זה את זה. ניסיון להיות גשר בין שתי גדותיו של אותו נהר.
🙂
טקסט : מתן כהן ישראלי>קישורים רלוונטיים:
