תאריך יצירה: אוגוסט 2010 Sehnsucht-{לראות, לחפש, געגועים} אני חושב שהמפתח לעניין קשור במזכרות, רציתי לתת לירושלים מזכרת ממני, כמו כל מזכרת, גם המזכרת שלי מגיע ממקום זר,אני רק מבקר, לא חלק מהמקום. או אולי, פסל חוצות זה משהו שאתה מחבר למקום, הוא השלוחה שלך במרחב לזמן מסויים, כל מבקר בירושלים השאיר בה את חותמו,גם הגנרל וגם התייר. לכן מוסררה יכולה להראות כמו כפר איטלקי עם מבנה רוסי גדול, שאני הולך במוסררה יש לי תחושת הקלה, מוסררה היא חלק בירושלים ,אבל יש בה חלקים מכול מקום, והעיר מצליחה לענוד את כולם בחן .זה מצטבר לשעטנז הירושלמי, וורטיגו של מזכרות. מכאן הגיע המחשבה שהשער של ג'ף "יענוד" מזכרת ממני, כמו תכשיט מתנה. לכן נגיד אני משבץ כריש על משוט. אני חושב על הים, אני חושב על האבסורד של להזכיר את הים בירושלים,זה מייצר נראות מסויימת. לתת לה מזכרת ממה שהיא לא יכולה להיות. כמו לשמוע שוודית ויידיש ליד כנסייה אתיופית ולאכול פלאפל ב 40 מעלות חום. שאני עושה לה משהו אני לא מנסה להתאים אותו עליה, אני מנסה להדגים כמה זה לא רלוונטי להתמזג בה, אין לך איפה, ומי שניסה, יצא כובש. מכאן העניין עם מזכרות, אתה לא לוקח משהו למזכרת שיתאים לך, אתה דווקה לוקח משהו שזר לך, מכאן זה מזכרת.מזכרת למקום אחר. -רנן הררי, אוגוסט 2010

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

clear formPost comment