הגדרת הזהות שלנו מורכבת, בין השאר מצבעים. זהות פוליטית, זהות מגדרית, זהות של לאום. אם רק נחשוב על חלק מהצבעים הרלוונטים לתקופה האחרונהנתחיל בטלאי הצהוב, הטלאי המשולש הוורוד, הקו הירוק, הקו הסגול, חולצה כתומה, חולצה כחולה עם שרוך לבן/כחול, נשים בשחור וכמובן: כחוללבן ומולו הירוקלבןשחוראדום. ונמשיך לתעודת זהות ירוקה, ועד לא מזמן הייתה גם הכתומה (תושבי השטחים) ותעודת הזהות הכחולה (שהיא חלום וורוד של בעלי תעודה ירוקה).

במקרה של הקו הירוק (או הסגול, לצורך העניין), הצבע מגדיר שטח ומתייחס לנקודה בזמן. בהתאם לכך הוא הפך למושג המגדיר זהות פוליטית של ישובים וגבולות מוסריים לבעלי דעות פוליטיות שונות. במשך תקופה ארוכה רבים מבעלי אוריינטציה פוליטית מהמרכז שמאלה נמנעו מללבוש בגדים כתומים, אשר סימלו את המחאה נגד ההתנתקות מרצועת עזה ופינוי גוש קטיף. לעומת זאת, שימוש בצבעי הדגל הפלסטיני, למשל כשילוב צבעים מקרי באביזרי הלבוש, עשוי לעורר פרובוקציה במקומות מסוימים.

הטלאי הצהוב, אשר הונהג לראשונה ע"י מוסלמים (המאה ה-7, כשהנוצרים קיבלו טלאי כחול והפרסים טלאי שחור), הפך לסמל ההשפלה והדיכוי נגד היהודים, ובשל כך הופיע בכל מיני מקומות כמענה וכהוכחה לתקומה (הפועל תלאביב, עיטור הגבורה) והוא למעשה הצידוק האולטימטיבי לכל מה שמסמלת התעודה הכחולה.

לרוב, הצבעים, אשר ברבות הזמן אנחנו מוצאים את עצמינו כל כך מזוהים איתם, אינם אורגניים לנשוא המסומל על ידם ולפעמים הם אפילו מקריים (צבע העיפרון בו סומן קו הגבול). כאשר אנחנו מדברים על זהות וצבע ההקשר המידי הוא צבע עור, אשר מסמן אותנו כבר מהמבט הראשון. צבע שממנו אין מפלט. בעבודה שלי אני רוצה לשאול האם גם מהצבעים הללו אין מפלט? האם זו תכונה אנושית שאיננה ניתנת לעירעור, הצורך להפריד ולהגדיר קבוצה מסויימת (על ידי זיהוי צבעוני), ובכך מחד ליצור הזדהות בין חברי ה"מסדר הצבעוני" הספציפי ומאידך שנאה משותפת לבעלי הזהות הצבעונית האחרת.

אמור לי מהם צבעיך ואומר לך מי אתה?

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

clear formPost comment